מסורת התוספתא על חלה ב׳:ג׳

« מסורת התוספתא על חלה ב׳:ב׳ מסורת התוספתא על חלה ב׳:ד׳ »

5 תלמוד ירושלמי תרומות פתח ↗

משנה: הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ וּמֵזִיד יְקַיֵים. וְאִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יְקַיֵים. וּבְפִשְׁתָּן מֵזִיד יוּפַּךְ. וְחַיֶיבֶת בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵיאָה וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לָעֲנִיִים כֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵין מְלַקְּטִין אֶלָּא עֲנִיֵי כֹהֲנִים שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיִתְנוּ לְתוֹךְ פִּיהֶן. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים. וְחַיֶיבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים נוֹטְלִין. וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. הַחוֹבֵט מְשׁוּבָּח וְהַדָּשׁ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה תּוֹלֶה כְּפִיפוֹת בְּצַוְּארֵי בְהֵמָה וְנוֹתֵן לְתוֹכָן מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְנִמְצָא לֹא זוֹמֵם אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא מַאֲכִיל אֶת הַתְּרוּמָה. הלכה: הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ כו׳. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא חִילוּפִין קָנְסוּ בוֹ שֶׁתִּיבָּטֵל שָׂדֵהוּ עַל גַּב תְּרוּמָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַימִי בָּעֵי. מַהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר מֵזִיד הָיִיתִי. וְאָמְרוּ לוֹ אִם כְּשֶׁהָיוּ אֲחֵרִים מַכִּירִין לֹא כָּל הִימֶּנּוּ וְאִם לָאו הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. רִבִּי בִּנְיָמִן בַּר גִּידּוּל בָּעֵי זָרַע תְּרוּמַת כַּרְשִׁינִין זָרַע תְּרוּמַת חוּצָּה לָאָרֶֶץ. וְאָמְרוּ לוֹ גְּזֵירָה הִיא וְאֵין גְּזֵירָה לִגְזֵירָה. הָדָא אָמְרָה שֶׁהַקְּדוּשָׁה חָלָה עָלֶיהָ כֶּשֶׁהוּא מְחוּבָּר. הָדָא אָמְרָה הִפְרִישׁ מִפֵּירוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לֹא קָדְשׁוּ. וּבְמֵזִיד יוּפַּךְ. קָנְסוּ בוֹ שֶׁלֹּא יֶיהֱנֶה בְקִיסְמִין. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי הִפְרִישׁ עֳומָרִין שֶׁלּוֹ וְנִתְחַלְּפוּ לוֹ אֲפִילוּ כֵן עֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין. תַּנֵּי אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל חָבֵר בִּזְמָן שֶׁהִיא טְמֵאָה. אֲבָל בִּזְמָן שֶׁהִיא טְהוֹרָה לֹא תִטְחוֹן שֶׁהִיא מְחַזֶּקֶת עַצְמָהּ טְהוֹרָה מִמֶּנָּה. וּכְדִבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אֲפִילוּ בִּזְמָן שֶׁהִיא טְמֵאָה לֹא תִטְחוֹן שֶׁמָּא תִשְׁכַּח וְתִתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ. כֵּן הִיא מַתְנִיתָה אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים. כֵּן הִיא מַתְנִיתָא חַיֶיבֶת בִּתְרוּמָה וּבְמַעְשְׂרוֹת וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי. לִיטְרָא בְצָלִים שֶׁל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנָּטְעָה וַהֲרֵי בָהּ עֶשֶׂר לִיטְרִין הֲרֵי אֵלּוּ חַיָיבוֹת בְּמַעְשְׂרוֹת. וְאוֹתוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶן שֶׁהוּא מַפְרִישׁ עָלֶיהָ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְעַל מַה שֶׁנָּטַע. לִיטְרָא בְצָלִים שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנְּטָעָהּ הֲרֵי בָהּ עֶשֶׂר לִיטְרִין חַיֶיבֶת בְּמַעְשְׂרוֹת וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנָּטַע. הַחוֹבֵט מְשׁוּבָּח. מִן מִי מְשׁוּבָּח. מִן הַדָּשׁ. הַדָּשׁ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן תּוֹלֶה לָהּ כַּרְשִׁינִין וְהֵן יָפִין לָהּ מִן הַכֹּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי זֹאת אוֹמֶרֶת עָשָׂה כֵן בְּחוּלִין אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תַּחְסוֹם. הַמְּרַכֵּין בְּקִטְנִיּוֹת וּבְתִלְתָּן אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תַּחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. אֲבָל אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אִית תַּנּוֹיֵי תַּנֵּי בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא מוּתָּר לָךְ. אִית תַּנּוֹיֵי תַּנֵּי בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא אָסוּר לָךְ. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל מַתְנִיתָא בְּשֶׁנְּתָנוֹ מִשֶּׁהוֹצִיאוּ עֲדָשִׁים מֵימֵיהֶן. עֲדָשִׁין צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתֵּן. אֲבָל אִם נְתָנוֹ עַד שֶׁלֹּא הוֹצִיאוּ עֲדָשִׁין לֹא בְדָא. וּכְמָה דְאַתְּ אָמַר עֲדָשִׁים צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתֵּן. וְדִכְוָותָהּ עֲדָשִׁים צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִבְלַע. הֵיךְ עֲבִידָה בָּצָל שֶׁל חוּלִין שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה אֲפִילוּ כֵן עֲדָשִׁים צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִבְלַע. הָדָא דְְתֵימַר בְּיָבֵשׁ אֲבָל בְּלַח אָסוּר. בְּבָצָל וּבְקֵפַלּוֹט בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחוּתָּךְ אָסוּר. הֵעֱבִיר פִּטּוּמָתוֹ כִּמְחוּתָּךְ הוּא. הָיוּ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה כִּמְחוּתָּכִין הֵן.

6 מנחות פתח ↗

וְעוֹד אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: חַלַּת גּוֹי בָּאָרֶץ, וּתְרוּמָתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ – מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא פָּטוּר, חַלָּתוֹ נֶאֱכֶלֶת לְזָרִים, וּתְרוּמָתוֹ אֵינָהּ מְדַמַּעַת. הָא תְּרוּמָתוֹ בָּאָרֶץ – אֲסוּרָה וּמְדַמַּעַת.

7 חולין פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: הָא מַתְנִיתָא אַטְעִיתֵיהּ לְחִיָּיא בַּר רַב, דְּתַנְיָא: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה הֵן, וְכוּלָּן נִיתְּנוּ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו בִּכְלָל וּפְרָט וּבְרִית מֶלַח.

3 וקב חדש וכו'. ירוש' פ"ד ה"ג, נ"ט ע"ד.

4 וקב שעורין וכו'. עיין בירוש' הנ"ל.

5 וקב של אשה וכו'. ירוש' הנ"ל.

6 שניטלה וכו'. משנ' פ"ד מ"ג.

7 וקב הגוי וכו'. ירוש' פ"ד ה"ג, נ"ט ע"ד, הנ"ל.

8 וקב תרומה וכו'. משנ' פ"ד מ"ג.

« מסורת התוספתא על חלה ב׳:ב׳ מסורת התוספתא על חלה ב׳:ד׳ »